אדלוש בת שנה!

קצת קלישאתי, אבל באמת קשה להאמין ששנה שלימה חלפה כל כך מהר.

רק אתמול חזרתי הביתה עם ניובורנית פצפונת, ועכשיו היא כבר צוחקת, יושבת, ומשמחת את כולנו.

אז כמובן שהיינו חייבים לעשות לה קייק סמאש – כמו שעשינו לכל האחים שלה, וכמו שההורים שלי עשו אי אז גם לי
רק שהפעם זה היה צריך להיות מקצועי. הפעם החלטתי לעשות את הקייק סמאש המסורתי בסטודיו.

היו לי המוווון תכניות ורעיונות לאביזרים ולסטיילינג. וואו, כמה רעיונות היו לי!!
אבל… החיים כבר לימדו אותי שעדיף להתפשר ופשוט לבצע, מאשר לחלום ולחלום ו…

אז דבר ראשון קבעתי תאריך לסטודיו.
בחרתי יום שגם אבא'לה היקר יוכל להצטרף אלינו, לעזור ולשמח את אדל המתוקה שכל כך מעריצה אותו.
אחר כך פניתי להשיג את הציוד.

אפיתי עוגה, קצת מצ'וקמקת… אבל לא היה לי כל כך איכפת, זה הרי מילא הולך לריסוק, לא?

ממש חלמתי על צילומי אמבטיה מתוקים אחרי הסמאש קייק (חייב!!).
אבל…
בשום אופן לא מצאתי אמבטיה יפה כמו שחלמתי… כמה שחיפשתי…

החלטתי שאני לא אתן לזה להגביל אותי.
אז ככה יום לפני הצילומים דפקתי אצל שכנה חמודה, ושאלתי אותה (יאכנע שכמותי!): "אני זוכרת שראיתי אצלך גיגית – אמבטיה לתינוק, אפשר להשאיל אותה?"
היא הסתכלה עלי קצת בתמיהה ואמרה: "את בטוחה שאת רוצה אותה? היא ירוקה!"
אופס…
זכרתי גיגית לבנה…
היססתי קצת, אבל החלטתי שוב, שעדיפה גיגית ירוקה מאשר כלום. (מאמינה שיש כאלה שלא יסכימו איתי… אבל ממש לא רציתי לוותר על צילומי האמבטיה)
השכנה הסכימה בשמחה להשאיל את הגיגית, היא רק ביקשה שאחכה שהיא תסיים לתלות את הכביסה…

וככה הגענו לסטודיו, עמוסים ברעיונות (אני) ונרגשים.

התחלנו עם כמה תמונות לחימום

אדלוש התרגשה ונהנתה מהמקום החדש והמרגש.

נתתי לה גם לשחק במראה, והיא ממש התלהבה מהתינוקת החמודה שהיא פגשה שם…
ככה יצאו לנו עוד כמה תמונות מתוקות.

ואז…

הגיע הרגע הגדול שלשמו התכנסנו כאן היום!

ניפחנו בלונים, הפעלנו מוזיקה ו…

איפה איפה איפה העוגה??

הנה העוגה!!!

מה? כל זה בשבילי?? אמא את מרשה לי?

תמיד בצילומי סמאש קייק יש את החשש הזה שהתינוק יבהל מכל החגיגה, או שלא יסכים להתלכלך, או סתם לא ישתף פעולה.
אבל לא אדלי!!
היא שיתפה פעולה בצורה מושלמת!
טעמה ונגעה, נמרחה והתלכלכה, ובאופן כללי נהנתה מאד מהחגיגה.

אחרי שהיא שבעה מהעוגה ומכל הקצפת, (איכססס…)

הגיע הזמן לאמבטיה!!

זה כבר באמת קצת הבהיל אותה, כאילו, מה קורה, אבא ואמא? הגזמתם היום!
אבל עם קצת עזרה מאבא, וכוס קרטון (מכוערת…) שאפשר למלא ולשפוך – היא נרגעה ואפילו ממש נהנתה.

מרוב ההתרגשות והלחץ לתפוס את התמונות בזמן, שכחנו לעשות קצף
אפילו שהבאנו סבון!

אבל לא נורא. גם לזה לא ניתן להרוס לנו את החגיגה.

וישר מהאמבטיה למגבת הנעימה.

אני חושבת שלמרות שקרו לנו כל התקלות האפשריות (כמעט, כמעט. תמיד יכול להיות גרוע יותר..) יצא לאדלוש אלבום ממש מתוק.

מה אתם אומרים?

אשמח מאוד לשמוע בתגובות!

מזל טוב אדלי!