כל כך הרבה מילים נאמרו מאז שמחת תורה (או השביעי באוקטובר). כל כך הרבה מילים על מה שקרה, ולמה קרה, ואיך קרה, ומה צריך לקרות ו…
כל כך הרבה מילים על התמודדות עם חרדה, על חרדה, על רגשות, על הצורך ב"אוורור רגשות", על החובה לפתח חוסן, על איך מפתחים חוסן, על טראומה, על פוסט טראומה, על הדרך לתווך את המצב לילדים, על ההתמודדות להורים, ועל… ועל…
אנשים כתבו על הכאב, על האובדן, על הפחד, על החרדה, על האחדות המדהימה שהתגלתה, על הצדדים היפים והמרגשים, על עם ישראל חי!, על התחזקות, על תקווה על אמונה, על צמיחה מתוך הקושי. אנשים כתבו שירים מרגשים ופוסטים מעצימים. כתבו ואמרו ודיברו.
ואני הרגשתי שאין לי מילים.
מה יש לומר שלא נאמר? מה יש לומר בכלל מול מציאות כל כך… אפילו לזה אין לי מילה. גדולה? עצומה? היסטורית? איומה? מחרידה? מצד שני מאחדת? מחזקת? מעצימה?
וככה מצאתי את עצמי מבטאת את עצמי בטכניקה מקסימה שהכרתי יחסית לאחרונה. טכניקה שלא מצריכה מילים. אלא פשוט מעבירה את הרגשות מהמח והלב ישירות אל הדף.
לטכניקה קוראים: יומן ויזואלי או יומן אומנותי.
הרעיון הוא ביטוי עצמי (בדומה לכתיבת יומן), באמצעות יצירה ואמצעים ויזואליים.
יש שיטות רבות ליצירת יומן ויזואלי, הרעיון המרכזי הוא – הכל אפשרי. תנו לידיים שלכם ליצור בחופשיות, ללא שיפוטיות. אין יפה או לא יפה. העבודה הסופית לא צריכה להיות יפה. המטרה כאן היא תהליך היצירה ולא התוצאה הסופית.
אפשר פשוט ליצור "מהבטן" – מה שיוצא על הדף. אבל הרבה פעמים נח יותר להתחיל ממשהו. יש שמשלבים תרגילי כתיבה בעבודה ביומן, מה שיכול להביא לתוצאות מרתקות במיוחד.
בהמשך אתן רעיונות לעבודה ביומן.
אני רוצה להדגים כאן את תהליך העבודה שלי ביומן הויזואלי שלי.
בחרתי לעבוד על השיר המרגש שהפך לויראלי בתקופה האחרונה (ויש שהגדירו אותו כהמנון המלחמה) – "גם בשעות החשוכות של הלילה" (לצאת מדכאון – יגל אושרי). השיר הזה נגע לי בלב מאוד, המילים שלו כל כך מדויקות ומתאימות כרגע. (לי לפחות, מי שכבר לא יכול לשמוע אותו יותר אני מבינה…)
בשלב הראשון בחרתי תמונות ודימויים מעיתונים וספרים ישנים. בדרך כלל אני מתחילה מיצירת הרקע, אבל הפעם החלטתי לעבוד הפוך. כמו שכתבתי קודם – הכל פתוח. אין דרך אחת לעבוד לפיה.
פשוט דפדפתי בעיתונים ודפים שהיו לי בבית וגזרתי מתוכם את מה ש'תפס' אותי. בלי הסברים מיוחדים ובלי מחשבה מעמיקה. פשוט מה שדיבר אלי באותו רגע והתאים לתחושות שלי בעקבות השיר (והמצב באופן כללי כמובן).
אחר כך סידרתי אותם באופן שהיה נראה לי, והדבקתי אותם על הדף. שוב, ללא שיפוטיות או מחשב מיוחדת. פשוט זרמתי עם מה שהרגיש לי מתאים. (בשלב הזה ויתרתי על דימוי או שניים שפחות התחברתי אליהם פתאום)
בשלב השני התחלתי 'להטמיע' את הדימויים בדף. לחבר אותם קצת אחד לשני ולדף עצמו – המשכתי את הציורים באמצעות עט. בנוסף כתבתי את מילות השיר (חלק מהן) על הדף.
המשכתי את הטמעת ושילוב הדימויים בעזרת צבעי מים. ניסיתי להמשיך קצת את הצבעים מהתמונות – שלא יראה שהן גזורות, אלא חלק מהיצירה.
על שכבת הרקע הוספתי קצת ציורים בצבע מרוכז יותר. (דשא, פרחים, ציפורים)
אחרי שצבעי המים התייבשו, הוספתי עוד קצת קוים והדגשות בעטים ובלורדים. השתמשתי גם בלורד לבן כדי לצייר ירח וכוכבים בשמים, ושמש בזריחה.
וזהו.
יש שבשלב הזה כותבים משפט מסכם שעולה בעקבות העבודה, ומשלבים אותו ביצירה. לי הפעם זה הרגיש מספיק ככה.
אשמח מאוד לשמוע את דעתכם על העבודה ועל מה שאתם רואים בה.
והכי חשוב – קחו לכם קצת זמן, ותצרו. זה חשוב. זה עושה פלאות.
וכמו שהבטחתי, רעיונות לעבודה ביומן ויזואלי:
- עבודה לפי שיר שנגע בכם (כמו שאני עשיתי)
- עבודה לפי פתגם/משפט השראה/ פסוק
- תודה –רשימה של הדברים שאני מודה עליהם (היום או באופן כללי) ועבודה לפיה
- דברים שאני אוהב
- דברים שקשה לי איתם
- משהו שאני רוצה שיקרה – לצייר/ליצור את החלום שלי
- לוח השראה/חזון לעתיד
- עבודה לפי כתיבה אינטואיטיבית: כתיבה רציפה של מספר דקות מוקצב מראש, בלי להרים את היד מהדף. אפשר לכתוב על דף נפרד או בדף היומן עצמו.
יש עוד המון דרכים ורעיונות לעבודה, אפשר לגוון עם החומרים, הצבעים, הצורות, בקיצור אין סוף. מה שהכי חשוב לזכור זה שהכל פתוח, ושהמטרה היא בתהליך ולא בתוצאה.
עשיתם את זה? יצרתם? אשמח מאוד לראות שיתופים!
מהממם! כל כך נהנתי לקרא, ושזה מלווה בתמונות, זה ממש מרגיש כמו ספר(: הרגש שלך ממש עובר במילים, שלווה, כאב, יצירתיות- נותן ממש חשק לעשות גם, לבטא תחושות שמחזיקים בבטן הרבה בתקופה הזאת..
תודה יעל!
זאת בדיוק המטרה. לבטא את עצמינו, לשחרר קצת מהעומס שיושב עלינו, ופשוט ליצור!
אלופת העולם!
המוןןן תודה לך על כתיבה כזאת יפה.
כייף לקרוא
תודה 🙂
אמנית! התחברתי מאוד! ריגשת ותודה שהסכמת לשתף אותנו בזה, המון עומק המון רגשות!
הציור הדהים והכתיבה נותנת הרבה השראה, באלי לעשות את זה גם עכשיו…
אמנם אין יפה ולא יפה באומנות אבל זה מדהים כי זה באמת מספר סיפור!
הדבר הראשון שבלט לי זה שהילד בצד של האור והמחבל בצד של החושך, אפרופו חנוכה מעט אור דוחה הרבה חושך.
וואו! תודה רבה!!
איזו תגובה מחממת לב!
שמחה שגרמתי לך לרצות ליצור גם כן 🙂
זאת באמת המטרה שלי.
מהמם!
את כותבת מושלם ומבטא כל כך….
והיומן – ממש אהבתי
חתיכת אומנות
תודה רותי!
ואו, אין את פשוט אומנית בדם…. גם בכתיבה שלך
ממש נכון ויפה מה שכתבת.. בחיים לא חשבתי לבטא רגשות דרך "יומן אומנותי"
תודה!!
נתניה אומנתי ויפה
דרך כל כך שונה יצירתית ומענינת
רוצה לנסות גם עם הילדים.
תודה רבה
נהנתי—
וווואאוואוואו אני חייבת לנסות את זה!!!!
תותחית יפיפההה!!!